תלושי שכר

כל עסק המעסיק עובדים מחויב לפתוח תיק ניכויים (מעסיקים) ברשות המיסים. בנוסף על המעסיקים לתעד בצורה ממוחשבת ע"י שעון נוכחות או מעקב ידני את שעות העבודה של העובד ולוודא כי השעות תואמות את השעות בפועל שהעובד ביצע במהלך החודש. לאחר חישוב השכר על המעביד למסור לכל העובדים השכירים תלושי שכר המציגים את כל הסעיפים המרכיבים את השכר החודשי. את התלושים עורכת מחלקת השכר של המעביד. התלוש יימסר לעובד עד היום התשיעי שלאחר המועד שבו המעביד אמור לשלם את המשכורת. בכדי להכין תלוש שכר נדרש ידע בדיני עבודה ומיסוי.
 

מבנה התלוש

תלושי שכר הם הרבה יותר מפיסת נייר עליה מוצגים מספרים. זהו הכלי המרכזי בו מוצהרות כל רכיבי ההכנסות והניכויים החלים על העובד במסגרת פעילותו במקום העבודה. לרוב, התלוש יהיה בנוי באופן הבא:

• חלק ראשון בתלוש, יכלול מידע כללי:

  • פרטי המעביד: שמו, כתובתו ומספר התאגיד / עוסק מורשה.

  • נתוני העובד: שם, מס' ת.ז, מצב משפחתי, כתובת, ותק, תאריך תחילת עבודה, האם השכר חושב לפי הגדרת משכורת חודשית / שכר שעתי / ימי עבודה.

  • פרטי המשרה: התקופה הקלנדרית אשר עבורה הוכן התלוש, מספר ימי ושעות העבודה המרביים בתקופה זו, היקף המשרה, מספר ימי / שעות העבודה שבהם עבד העובד.

• החלק השני יציג את פרטי סעיפי השכר:

  • שעות עבודה כפול התעריף השעתי והתוצאה המסכמת של מכפלת השעות בתעריף.

  • מרכיבי שכר נוספים כגון: נסיעות, אחזקת רכב, תוספות ייחודיות וכיו"ב.

  • ניכויי שכר המתחלקים לשני חלקים:

    • חובה: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, פנסיה

    • רשות: מפרעה, הלוואה וכיו"ב.

• החלק השלישי יציג את הנתונים הצבורים ששולמו מתחילת השנה ועד לאותו החודש:

  • הפרשות צבורות לפנסיה / קופ"ג / קה"ל.

  • תשלומים מצטברים למס הכנסה וביטוח לאומי.

  • ימי חופש: צבירה ומימוש.

  • ימי מחלה: צבירה ומימוש.

  • דמי הבראה: צבירה ומימוש.

​​

אתגרים נפוצים